מדברים אוטומציה - הפודקאסט לעסקים שמחפשים לצמוח חכם

למה יזם סדרתי בעולמות האוטומציה והנו-קוד חשב שיהיה נכון לבנות מוצר שמייצר תאומים דיגיטליים לעובדים בארגונים - ושחרר את המוצר בקוד פתוח?
איך יראה עתיד עולם העבודה במציאות שבה בני אדם עובדים יד ביד עם סוכני בינה מלאכותית שאולי יחליפו אותם - ומי אלו שיבינו את ההזדמנות בכך ולא יראו בזה איום? 😶
ומה ארגונים יכולים לעשות עם אלו שלא ישתפו פעולה?
הזמנו לאולפן את דולב חיוט - שמאחוריו כמה וכמה יוזמות ומוצרים בעולמות האוטומציה, והוא היזם שמאחורי Employee001:
ספריית קוד פתוח שמאפשרת לארגונים להקים, לאמן ולהעסיק תאומים דיגיטליים שלומדים את העובדים בארגון, מבצעים מטלות כמוהם ודואגים לשמר את הידע הארגוני גם כשאותם עובדים כבר אינם חלק מהארגון.
במציאות שבה סוכני בינה מלאכותית ובני אדם כבר עובדים ביחד, דולב רצה לייצר כלי שיהיה בעל ערך לארגונים - וגם לאותם העובדים שהסוכנים באים כביכול להחליף.
זה נושא עדין, במיוחד בשוק תעסוקה שעובר תהפוכות ופיטורים כמו שקורה בימים אלו - ולכן ניסינו לרדת לעומק הדברים עם דולב, לגעת בנושא מכל הכיוונים ולהבין איך הופכים תהליך כדי ל-win win.
בין הנושאים עליהם דיברנו בפרק:
🤖 למה שעובד שהוא מקור ידע ארגוני ישתף פעולה עם תהליך כזה?
🤖 איך מנכ"ל יכול להוביל תהליך כזה - בלי שהעובדים ירגישו מאוימים?
🤖 איך תהליך כזה נראה "מתחת למכסה המנוע" בחיבור למערכות של הארגון ולמנועי הבינה המלאכותית?
🤖 מה הקשר בין מושבת נמלים לתהליך יצירת תאומים דיגיטליים?
🤖 איך בונים מערכת בקרה ואישורים לעבודה של הסוכנים, ומי בארגון יהיה אחראי על זה? (רמז: זה לא תפקיד שבהכרח קיים כרגע, וכאן ההזדמנות)
🤖 איך נראית ישיבת צוות של סוכנים, או ישיבה מעורבת?
🤖 האם זה רק לארגונים טכנולוגיים? (רמז: לא)
🤖 איך שומרים על אבטחת מידע ארגונית?
🐣 ומה למדנו על אוטומציה השבוע?
תודה לשותפה שלנו לפרק, וויסנטר.
לפתיחת חשבון בוויסנטר לחצו כאן >>
https://go.davidzisner.pro/voicenter
ולהיכרות עם ה-Lead Tracker של וויסנטר לחצו כאן >>
https://lp.voicenter.co.il/talkingautomation/podcast/episode1

מה עושה עסק מבוסס תיירות, עם מוצר יחודי וצוות מעולה, כשהמציאות הגלובלית והישראלית מציבות אותו שוב ושוב מול סיטואציות שמסכנות את הקיום של העסק?
החל מהקורונה, דרך 7 באוקטובר ועד איראן ואיראן 2 - מה עושה עסק שכמו הרבה אחרים חוטף ברקסים שוב, ושוב ושוב?
דבר אפשרי אחד הוא לחכות עד יעבוד זעם - לעצור ולנסות לצלוח את אי הוודאות בשקט.
אפשרות שנייה - לנצל את הנסיבות הלא פשוטות כדי לשפר את העסק, לבנות תשתיות חכמות ולהפוך לארגון רזה, יעיל וכזה שכמו סוס מירוץ, יוצא מהשער בשעטה כשהתנאים מאפשרים זאת.
זה בדיוק מה שעשו בגרפיטיול - והזמנו את דור קורן, מנכ"ל החברה, כדי לתת טיפים והשראה איך לעשות את זה נכון.
מעסק עמוס בכוח אדם לחברה רזה ויעילה, מעבודה חזרתית וסיזיפית לתהליכים מהירים ומעסק סטטי לאקורדיון - עסק שקטן וגדל לפי הצורך והתנאים - דור וענת לוקחים אותנו אל מאחורי הקלעים של התהליכים שהפכו את גרפיטיול לחברה יציבה וחכמה במציאות הישראלית הלא פשוטה בכלל.
דיברנו על החופש שהאוטומציה נתנה לדור כמנכ"ל להיכנס ולעשות עבודה שלפני זה הצריכה שעות עובד רבות, על ניהול זמן ואנרגיה ואיך הם כחברה פגשו את אירועי איראן באופן שונה מכל האירועים שקדמו להם (כולל הקורונה ו-7 באוקטובר).
דיברנו על איך תשתית וסיסטם חזקים מאפשרים לפרוץ לשווקים חדשים ולמה כל עובד צריך להרגיש שהמערכת הוקמה ועובדת בשבילו.
דיברנו על איפה מתחילים לעשות את השינוי ואיך לתעדף את הצעדים והבחירות (כי אי אפשר לעשות הכל בו זמנית), איך מחליטים מתי לרוץ ומתי לעצור עד יעבור זעם ומה למדנו על אוטומציה השבוע! 😎
במציאות עסקית משתנה באופן מואץ, ובמדינה שבה בכל רגע עלולה להיות מערכה כלשהי - הגישה שהוביל דור יכולה להיות ההבדל בין להיות או לחדול!

אנחנו מסתכלים סביב ורואים שהעולם משתנה: ארגונים מפטרים לטובת סוכני בינה (ואז מגייסים אנשים שיודעים להפעיל אותם), כל אחד יכול לבנות מוצר או מיזם ואנחנו רואים סטארטאפים שמורכבים משלושה עובדים ושלושים סוכנים, או יוניקורן של אדם אחד.
ובתוך כל זה, המודלים הכלכליים והמודלים של יצירה לא השתנו הרבה: מבנים היררכיים, תגמול לפי שעה או פרויקט ואפילו שחזרנו את מבנה הצוותים בארגונים - רק עם סוכני בינה מלאכותית.
איך באמת יכולה להיראות יצירה משותפת שכולם מרוויחים ממנה בעידן הבינה והאוטומציה?
הזמנו לאולפן את רונן גפני - פילוסוף עסקי, יזם ומייסד המשחק פרשביז ששיחקו בו למעלה מ-100,000 איש בעולם (כולל הילדים שלנו 😎).
רונן כבר שנים חוקר, פועל ומרצה על כלכלת יוצרים ויצירה משותפת - ומאז שבייס44 עלה לאוויר הוא בעשייה מטורפת בהקמה וניהול של כפרים דיגיטליים ליוצרים.
היום כשהמילה "יוצר" רלוונטית לכל אחת ואחד, המודלים הכלכליים יכולים סוף סוף להשתנות לטובת כולנו. קהילות שהיו עד עכשיו מקום מפגש אסינכרוני יכולות להפוך למנועי יזמות והכנסות ובמקום לשחזר את העולם הישן רק עם בינה מלאכותית וסוכנים - נרצה לשאול, מה ניתן ליצור היום שהוא לגמרי חדש?
בשיחה המרתקת עם רונן דיברנו על:
🐣 מהי כלכלת יוצרים ואיך נראה כפר דיגיטלי של יצירה משותפת
🐣 למה, כשהאוטומציה והטכנולוגיה עושים כל כך הרבה מהעבודה שלנו - עדיין לא התפנה לנו זמן?
🐣 מה נכון שנעשה עם הזמן שכן נצליח לפנות בזכות הטכנולוגיה ולמה זה חשוב?
🐣 איך יוצרים מאפס פלטפורמת יזמות ויצירה משותפת עם כלי ווייב קודינג ואוטומציה?
🐣 איך לרתום את הטכנולוגיה כדי שנבלה כמה שיותר זמן באזור הגאונות שלנו
🐣 מהם טוקנים של יצירה משותפת ואיך זה משנה את המודל הכלכלי של עסקים
🐣 האם ואיך מודלים של יצירה משותפת יכולים לעבוד בארגונים?
🐣 מה השלב הבא של קהילות?
🦘 ומה למדנו על אוטומציה השבוע?
הצצה מרתקת על העתיד שכבר כאן - האזנה נעימה!

בפרק הקודם ראינו איך בונים בנק דיגיטלי, מבוסס אוטומציה ובינה מלאכותית מהיום הראשון.
הפעם עניין אותנו לשאול - איך עושים אוטומציה בסקייל כשצריך לעבוד מול גופים ממשלתיים, שהם לפעמים השם הנרדף לחוסר יעילות וטכנולוגיה? 🤬
עבור כך הזמנו לאולפן את אסף כהן - יזם פיננסי ומנכ"ל פינאפ מבית מיטב דש.
פינאפ מספקת שירות יקר וחשוב - היא עוזרת לאזרחים, שכירים ועצמאיים, לגלות האם מגיעים להם החזרי מס, ולהשיג את ההחזר המקסימלי.
באופן טבעי תהליכי העבודה של פינאפ מתממשקים לרשויות המיסים, שאינן ידועות כחדשניות טכנולוגית ועדיין - איך סטארטאפ (היום חברה מבוססת) שרוצה לגדול יכול לעשות את זה כשצריכים לעבוד מול גופים שבאופן מובהק אומרים - אל תעשו אוטומציה לעבודה מולנו! 😶
פתחנו עם אסף את תהליכי העבודה מקצה לקצה, איך חברה בוחרת במה להשקיע את הטכנולוגיה כדי לייצר סקייל ומה החשיבות של הגורם האנושי בתהליכי עבודה - במיוחד כשרוצים להגיע לסקייל גבוה ולהיות תחרותיים.
דיברנו על בינה מלאכותית לפני עידן הצ'אטים - אילו תהליכים פינאפ שילבה לפני Gen AI,
איך מעדכנים מוצר באופן בלתי פוסק בעזרת בינה מלאכותית ואיך בוחרים מה ילך לפיתוח, מה ילך לאוטומציה ומה יפתר בעזרת בינה מלאכותית.
בהמשך לפרק 67 שנקרא "מיינד דה גאפ", דיברנו על הקלות שבה הכלים הטכנולוגיים היום מביאים אותך ל-80%, ומתי ואיך אפשר וחשוב לסגור את הפער למוצר שהוא 100%.
יש מקומות שבהם זה לא מהותי - ויש שווקים, כמו פיננסים, שבהם זה קריטי.
דיברנו על הציפייה האגרסיבית של לקוחות לחווית שירות, ואיך אוטומציה וסוכנים מאפשרים לארגונים לתת מענה בסקייל גדול. דיברנו על איך טכנולוגיה יכולה לפתוח לפינאפ שווקים חדשים - ואיך משתמשים בטכנולוגיה כדי לבחור לאיזה שווקים נכנסים ומאילו להימנע.
סיימנו במה שלמדנו על אוטומציה השבוע ואיך זה משרת את המסר של הפרק - איך עושים אוטומציה במקומות שבהם אי אפשר? 🤩
תובנות של למעלה מעשור שרלוונטיות לכל עסק שרוצה להיות תחרותי - מוזמנים להאזין! 🤖

אחרי עשרות שנים שבהן לא הוקם בנק חדש בישראל, וואן זירו נולד 🐣 והוא נבנה מראש, ברמת הטכנולוגיה והמודל העסקי, להיות מבוסס אוטומציה ובינה מלאכותית, אפילו לפני שכולנו התרגלנו להתייעץ על כל דבר עם הצ'אט!

היינו חייבים להבין איך נראה בנק שנבנה לאוטומציה ו-AI מתחת למכסה המנוע - אז הזמנו לאולפן את יובל בירנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיה של הבנק.

יובל סיפר לנו איך מודלים עסקיים ותהליכי עבודה מושפעים מההחלטה הבסיסית שאוטומציה היא זו שתעשה את העבודה במקרים רבים - ואיך צוותי אוטומציה וצוותים אנושיים עובדים ביחד בפיתוח, ובשאר המחלקות בחברה, על מנת לייצר מודל תמחור רזה ותחרותי.

דיברנו על איך מודל כזה מאפשר לשנות את השיח עם הלקוחות - ואיך תהליך קבלת ההחלטה של הלקוחות על הצטרפות לבנק השתנה ממה שהכרנו לפני כן והפך דומה יותר לתהליך קניית תוכנה.

דיברנו על העידן בו הבינה מעבירה אותנו מאוטומציה של אצבעות לאוטומציה של החלטות ומה זה אומר לכל עובד - ואיך נראית יזמות, פיננסית ואחרת, בעידן בו לכולם יש גישה לאותם הסוכנים והכלים במחיר מצחיק.

דיברנו על הפרס שבו זכתה הבנקאית הדיגיטלית של הבנק - ומה זה אומר עבורנו שסוכנת מבוססת בינה מלאכותית זוכה בתחרות שהייתה שמורה עד לא מזמן לבני אנוש. דיברנו על השימוש בכלי נו-קוד בבנק, על מה חשוב להקפיד כשעובדים עם סוכני בינה מלאכותית על דאטה ממש ממש רגיש ומה כל זה אומר על עתיד עולם התעסוקה.

דיברנו על איך כל עסק יכול לאמץ את המיינדסט הזה אליו גם אם הוא לא טכנולוגי, במה חשוב להתמקד, מתי לבנות ומתי לקנות ודבר אחד שלמדנו על אוטומציה השבוע! 🤖